פסק-דין בתיק ת"א 5432-09-11

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.  ענייננו בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1973, עקב תאונת דרכים שארעה ביום 11.6.11 סמוך לשעה 1:30 בלילה (להלן: "התאונה"). התביעה הוגשה נגד נהג הרכב מסוג סיטרואן מ.ר 2686368 (להלן: "הרכב"), אשר היה, באותה עת, בן זוגה של התובעת (להלן: "הנהג" ו/או "הנתבע"), וכן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת הרכב בביטוח חובה. 

2.  לדברי התובעת, ביום ובשעה הנקובים לעיל, חזרה עם בן זוגה דאז, ובתה קרינה, לביתם שבכרמיאל לאחר שביקרו אצל דודתה בקצרין. לאחר שהגיעו לחניית ביתם, בבואה לצאת מהרכב, כאשר רגלה הימנית וחצי מגופה בחוץ, נתקלה רגלה השמאלית בתיק שהיה מונח מתחת למושב, וכתוצאה מכך היא נפלה ונחבלה. התובעת הובהלה, באמצעות בן זוגה, אל בית החולים בנהריה, שם נערכו לה מספר בדיקות. אובחן אצלה שבר ביד ימין, חבלה ברגל שמאל ושריטות במצח. לתובעת ניתן הטיפול המתאים, לרבות קיבוע יד ימין בגבס, והיא שוחררה לביתה.

3.  לטענת התובעת, המשיכה לסבול מכאבים רבים בראש, ביד ימין ובברך שמאל, היא הייתה במעקב רפואי בקופת החולים והומלץ לה על טיפול תרופתי בהתאם ומנוחה. ביום 27.6.11 נאלצה התובעת לעבור ניתוח במרכז רפואי נ.א.ר.א, להקלת הכאב ביד ושיפור טווח התנועה. אולם לטענתה, עד היום, סובלת מכאבים והגבלות בתנועה של יד ימין ורגל שמאל ולכן, אינה מסוגלת לתפקד כפי שתפקדה עובר לתאונה, הן בחיי היום יום והן בעבודתה כספרית.

4.  הנתבעים הכחישו את עצם אירוע התאונה וכפרו באחריותם לפצות את התובעת בגין נזקיה. לטענתם, התובעת נפגעה בנסיבות שונות מכפי שנטען על ידה וללא קשר לרכב. יתירה מכך, הנתבעים התנגדו לבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט, שכן לשיטתם, אין במסמכים הרפואיים שצירפה התובעת לתביעתה, ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה אשר נותרה לה כתוצאה מהתאונה המוכחשת.

5.  בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.12.12 נתבקשתי לפצל את הדיון כך שתחילה תידון שאלת החבות, ורק לאחר מכן שאלת הנזק. החלטתי כי, ניהול התיק בשאלת הנזק לא ישתנה ואינו קשור בשאלת החבות ולכן, יש לדון בתיק זה כמקשה אחת ואין מקום לפיצול הדיון כאמור. באותה החלטה, הוריתי על מינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט, ומונה פרופ' שטהל (להלן: "המומחה"), אשר חיווה דעתו ומצא כי, התאונה הנדונה הותירה בתובעת נכות צמיתה כוללת בשיעור של 12.5% או משוקללת בשיעור של 12.25%.

6.  ביום 30.5.13 התקיים בפניי דיון הוכחות, בו נשמעו עדויות הצדדים לעניין החבות והנזק, ובישיבת יום 5/6/13 סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.

החבות

7.  השאלה העיקרית העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לנסיבות התרחשות התאונה, כאשר מצויות בפניי שתי גרסאות סותרות, של התובעת ושל נתבע מס' 1.        

בסעיף 4 לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה, פירטה התובעת את נסיבות התרחשות התאונה כדלקמן:

"לאחר שהגענו לביתי, והרכב עצר, בחניה בפתח הבית, רציתי לרדת מהרכב והוצאתי רגל ימין וחצי מהגוף החוצה, ואז כשביקשתי להוציא רגל שמאל, נתקלתה (צ.ל נתקלה) הרגל בתיק שהיה מונח בתוך הרכב מתחת לרגליים, ועקב היותי ישנונית לא שמתי לב, וכתוצאה מכך נפלתי החוצה על יד ימין וברך שמאל, וקיבלתי מכה בראש".

אף מעדות התובעת בפניי עולה אותה גרסה, וכך העידה:

"ש: פתחת את הדלת עם יד ימין, נכון?

ת: נכון.

ש: הוצאת את הרגל הימנית החוצה והנחת אותה על הכביש?

ת: כן. המדרכה היא קצת קדימה, הייתי צריכה ללכת לשם כדי לדרוך עליה.

ש: כשישבת באוטו, הוצאת את הרגל וכשבאת להוציא את הרגל השניה, נפלת? ת: כן, זה קרה תוך שניה.

ש: אני מבין שנפלת לצד של הרכב.

ת: פתחתי את הדלת, ניסיתי לצאת, היד עדיין מחזיקה בדלת, רגל שמאל נתקעה בתיקים שהיו למטה ואז נפלתי.